תאונה עם מטאטא כבישים 

גיא חרזי עבד על "מטאטא מכני". זהו רכב המשמש לניקוי כבישים.

בסוף יום העבודה, החנה חרזי את הרכב לשם תדלוק, רחיצה ומילוי מים.

לפתע נזכר כי השאיר את מכשיר הקשר ברכב. הדבר היה בניגוד לנוהלי העבודה. חרזי שב על פעמיו. אז נתקל במדרגות הרכב ונפגע בברך ימין.

חרזי ביקש לקבל פיצויים עבור הנזק לברכו.

אלא שאיילון, מבטחת הרכב בביטוח חובה, סברה כי אין מדובר כאן בתאונת דרכים כמשמעה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה1975-.

המחלוקת בין הצדדים הובאה להכרעת סגן נשיא בית משפט השלום בתל-אביב, השופט צבי גורפינקל.

תאונת דרכים היא בלשון החוק, "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה".

הגדרה זו מכונה על ידי השופטים ההגדרה הבסיסית. הדרישה ל"שימוש" ברכב והדרישה כי השימוש ייעשה "למטרות תחבורה", הן על פי לשון ההגדרה הבסיסית, שתי דרישות מצטברות.

כניסה לרכב היא אמנם בגדר "שימוש" בו, מבהיר השופט, אך יש גם לבחון, אם מטרת הכניסה הייתה "למטרות תחבורה".

ביישום מבחן זה, נאחז השופט באילנו של בית המשפט העליון אשר קבע, כי פגיעה שנפגע אדם בעת שירד מרכב, לאחר שנכנס אליו על מנת לקחת מצת, אינה תאונת דרכים. פסק הדין ניתן ברע"א 8548/96 פדידה נ' סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ. לקבלת סקירת פסק הדין לחץ כאן. כל זאת משום שהנפגע לא נכנס לרכב כדי לעשות בו שימוש למטרות תחבורה.

גם במקרה זה, מקיש השופט, הוצאת מכשיר הקשר, לאחר סיום יום העבודה, לצורך שטיפת הרכב, אינה פעולה למטרות תחבורה.

העובדה כי חרזי נפל ממדרגות רכב דווקא, היא אקראית. אין בה כדי לשנות מטיב הסיכון שהתממש ושלא היה סיכון תעבורתי.

לאור זאת, קובע השופט כי חרזי אינו זכאי לפיצויים מאיילון, מבטחת הרכב בביטוח חובה, והוא דוחה את תביעתו.

מסמך 229